תקציר: מעבר לתודות ולשבחים על ההצלחה ב'הקרסת' המתקפה האיראנית, אין מקום לאופוריה ולהתרברבות על 99% הצלחה. אני קורא למערכת הביטחון לצאת מהאופוריה של ליל היירוטים המוצלח של השיגורים האיראנים, ולהיערך נכון לבאות. רק שילוב של מערכות לייזר עוצמתיות, קרקעיות ומוטסות, עם מערכות טילי ההגנה הקיימים, יביא לישראל ביטחון מספק. שיתוף פעולה עם ארה"ב בסוגיה זו חיוני, והוא גם תואם לאינטרסים האמריקאיים.

ד"ר עודד עמיחי הוא יו"ר העמותה 'מגן לעורף', מומחה למערכות לייזר ויועץ לפיתוח עסקי בתחומי הלייזר והאלקטרו-אופטיקה. יזם וניהל ברפא"ל בשנות ה-70 פרויקט חדשני ומקורי בלייזר רב עוצמה. היה מיוזמי פרויקט "נאוטילוס" בראשית שנות ה-90.

*  *  *

ההתקפה הברוטלית של איראן על ישראל בלילה שבין שבת לראשון, היא חמורה וחסרת תקדים ביחסים בין המדינות. האיראנים שיגרו לישראל במשך מספר שעות - 185 כטב"מים, 36 טילי שיוט ועוד 110 טילים בליסטיים, סה"כ 331 איומים, שכוונו ל-2 יעדים עיקריים, צפון רמת הגולן, ו-2 בסיסי ח"א בדרום. 

ההגנה המשולבת של ישראל, ארה"ב ובני ברית נוספים הייתה פנומנלית. הכטב"מים יורטו ע"י מטוסי קרב באמצעות טילי אוויר-אוויר (להלן, א"א), חלקם של ארה"ב ובנות בריתה, רובם באזורי הגבול של ירדן, סוריה ועיראק. 

טילי השיוט יורטו ברובם ע"י מטוסי קרב באמצעות טילי א"א, וחלקם ע"י מערכת קלע דוד. הטילים הבליסטיים יורטו ברובם ע"י מערכות חץ 2-3.

התודות והשבחים לארה"ב ולנשיא ביידן וכן לבנות הברית שהתגייסו להגנת ישראל, וגם מנעו לפי שעה, החרפת העימות. השבחים וההערכה לחיל האוויר, למערכת הביטחון ולתעשיות הביטחוניות על ההיערכות הנכונה, ועל ביצועי ח"א ומערכות ההגנה, שמנעו פגיעה חמורה בישראל.

יחד עם זאת, אין מקום לאופוריה ולהתרברבות על 99% הצלחה

1. מקורות אמריקאיים הודיעו שבבסיס נבטים פגעו 5 טילים ובבסיס אחר 4 נפילות. סה"כ 9 נפילות.
2. לפי ה"ניו יורק טיימס", גם ספינות מלחמה אמריקניות השתתפו ביירוטים, והשמידו 6 טילים בליסטיים ששוגרו לעבר ישראל, באמצעות טילי SM-3.
3. מבין 110 הטילים הבליסטיים ששוגרו לישראל, כמחציתם היו נפלים, ולא היה צורך ליירטם.
4. אחוזי ההצלחה של יירוט הטילים הבליסטיים הם לפיכך כ-80%, כאשר לכל מטרה משוגרים בדרך כלל טיל וחצי. ערכים אלה תואמים גם שיעורי הצלחה ביירוטים קודמים.
5. היעדים שהותקפו נמצאים במקומות מבודדים, וברור שלו התקיפה הייתה מתבצעת על אזורי אוכלוסייה, הנזקים היו חמורים יותר. איראן נמנעה מלתקוף אזורי אוכלוסייה מחשש לתגובה חריפה במיוחד של ישראל ובנות בריתה.
6. התקיפה של איראן את ישראל, והתמיכה המיידית שארה"ב ובנות בריתה העניקו לישראל, הדגישה את הצורך של ישראל בשיתוף פעולה הדוק עם ארה"ב. למחשבה של "עם לבדד ישכון" אין מקום בעולמנו המורכב.

עלות היירוטים של השיגורים האיראניים מוערכת בכ-5 מיליארד שקל. גורם בכיר במערכת הביטחון התבטא שמי שרוצה להגן על עצמו צריך להסתכל על פוטנציאל הנזק מול התועלת, ולא על עלות היירוטים. זהו טיעון עתיק יומין, מופרך ופופוליסטי:

• כסף לא צומח על עצים, ומספר טילי היירוט היקרים, שישראל יכולה להרשות לעצמה לייצר ולהצטייד בהם, מוגבל.
• ישראל, אפילו בעזרת ארה"ב, לא תוכל לעמוד בעוד כמה לילות שיגורים כאלה - מלאי טילי היירוט שלה יאזל, וייצור חדשים יתפרס על מספר חודשים.
• צריך להשוות חלופות, וחלופת הלייזר זולה בכמה סדרי גודל, מזו של טילי היירוט היקרים.

נדרש שילוב של מערכות לייזר עוצמתיות

פוליטיקאי בכיר לשעבר התבטא אמש בזלזול כלפי "כמה לוביסטים שבלבלו את המוח בנושא הלייזר". אני מקווה שזו דעתו הפרטית, הלא רלוונטית, וכי מערכת הביטחון תפיק לקחים אמיתיים מאירוע הירי המסיבי האיראני, ותקדם במהירות המרבית פיתוח מואץ של מערכות לייזר עוצמתיות, כדי שישמשו מרכיב משמעותי בהגנה עתידית על המדינה מפני טילים בליסטיים, טילי שיוט, נחילי כתב"מים, ואיומים עתידיים נוספים. 

הלייזר הוא צורך חיוני, שזועק לשמים. חשוב ביותר לשתף פעולה עם חברה אמריקאית מובילה בתחום הלייזר, שלה ניסיון מערכתי עדיף בהרבה על שלנו, בתחום זה. כבר כתבתי בהקשר אחר, שהמחשבה של "עשה זאת בעצמך", אינה במקומה.

אני קורא למערכת הביטחון לצאת מהאופוריה של ליל היירוטים המוצלח של השיגורים האיראנים, ולהיערך נכון לבאות. רק שילוב של מערכות לייזר עוצמתיות, קרקעיות ומוטסות, עם מערכות טילי ההגנה הקיימים, יביא לישראל ביטחון מספק. שיתוף פעולה עם ארה"ב בסוגיה זו חיוני, והוא גם תואם לאינטרסים האמריקאיים.

[לאוסף המאמרים על טילים בליסטיים ופגעיהם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על טילי שיוט ופגעיהם, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על טילים בליסטיים ופגעיהם.
• אוסף המאמרים על טילי שיוט ופגעיהם.
• אוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו.
• הרחבת המושג: 'שיתוף פעולה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2022), טילים בליסטיים ופגעיהם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/8/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), טילי שיוט ופגעיהם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/8/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.